טיפול פליאטיבי – החשיבות של יצירת סביבה תומכת וקשובה לחולה

תוכן עניינים

טיפול פליאטיבי מעניק לחולים במחלות קשות מסגרת טיפולית תומכת, ביחד עם צוות של רופאים, אחיות, מטפלים ברפואה משלימה ופסיכולוגים. המטרה העיקרית שלו היא להקל על החולה ככל האפשר, מבלי להמשיך ולהילחם במחלה. לבני המשפחה ולחברים הקרובים של החולה יש תפקיד משמעותי בבניית הסביבה התומכת. הם יוצרים אותה בדרך כלל באופן טבעי וחווים לצידו את ההתמודדות הקשה עם המחלה. התמיכה הזו חשובה במיוחד ויכולה לתרום באופן משמעותי לשיפור המצב הנפשי של החולה. בני המשפחה חווים במהלך הטיפול חוויות לא פשוטות, נאלצים להתמודד עם דילמות קשות מדי יום ובמקרים רבים צריכים לפנות בעצמם לקבלת תמיכה ועזרה נפשית. בטיפול יש כל הזמן עליות וירידות, על מנת לבנות סביבה תומכת ככל האפשר, כדאי להתמקד במספר שלבים:

דאגה לצרכים הפיזיים:

בשלב הראשון צריך להוריד מהחולה את המעמסה שבהשגת עזרים נחוצים, כגון הליכון, עמוד לאינפוזיה, תרופות, מרשמים, קביעת תורים אצל רופאים ותזונה מתאימה. חשוב לעזור לו ככל האפשר כך שהוא יוכל לשמור על עצמאותו ועל תחושת הכבוד האישי. השגת עזרים חיוניים והתעסקות עם לוגיסטיקה היא עול כבד מאוד וחולים שצריכים להתמודד עם הנושא הזה לבדם סובלים מתעוקה נפשית המקשה מאוד על ההתמודדות.

הימנעו מעימותים:

חולים רבים מגיעים למצבים שבהם הם מוציאים את כל הכעס והתסכול שלהם דווקא על האנשים הקרובים אליהם ביותר. אצל כל חולה התגובות שונות ומופיעות בתדירות שונה אבל כולם מתפרקים בשלב מסוים ומרימים ידיים. חלק מהחולים אף עוברים טרנספורמציה שלמה ומאבדים בדרך את הזהות המוכרת שלהם. תמיד תזכרו שאתם נמצאים שם כדי לתמוך וגם אם מאוד קשה לכם, החולה תמיד צריך להיות במרכז. צריך לדעת ללמוד איך לספוג את כל הרגשות המתפרצים, להימנע מעימותים ולנסות ולהתאים את עצמכם ככל האפשר למצב החדש. חשוב לפנות לקבלת ייעוץ פסיכולוגי שיסייע לכם לטפל בחולה וגם בעצמכם.

יצירת מפגשים חברתיים:

שמירה על קשר אישי וקרוב עם כל בני המשפחה ועם החברים הקרובים מסייעת בשיפור מצב הרוח. חולים רבים נוטים להסתגר בתוך עצמם בשלבים המתקדמים של המחלה בגלל תחושות של עצב, דיכאון, פחד והמון בושה. כדאי לעודד את החולה, בצורה עדינה, לשמור על קשר עם מעגל האנשים הקרוב אליו גם אם הוא מנסה לדחות אותם. מפגשים יומיומיים עם ילדים ונכדים יכולים לעזור במיוחד. ילדים קטנים שוברים מהר את כל המחסומים ויכולים לתת המון אהבה שאינה תלויה בדבר בדרכים הכי פשוטות שיש.

הוספיס גליל עליון מעניק טיפול פליאטיבי לחולים בשלבי מחלה מתקדמים בבתיהם, ביחד עם צוות מסור של מטפלים ועם בני המשפחה הקרובים.

מאמרים נוספים

כל תרומה תתקבל בברכה

אודות הוספיס גליל עליון

ע״ש ננסי קרוליין ז״ל

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס.

הוספיס גליל עליון הוקם בשנתת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב.
ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

יד ביד הוספיס

עמותת ״הוספיס גליל עליון״

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס. ההוספיס הוקם בשנת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב. ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה. עמותת ״הוספיס גליל עליון״