תהליך ההצטרפות

ההצטרפות לתהליך הטיפולי בהוספיס מתבצעת באמצעות קופות החולים (נכון לעת הזאת ההוספיס קשור עם קופ"ח מכבי וכללית). התהליך מתחיל במרפאה אליה קשור החולה. כאשר רופא המשפחה משתכנע שיש הצדקה לטיפול פליאטיבי הוא מעביר המלצה לקופת החולים הרלוונטית. הקופה מקיימת בדיקה משלה ומעבירה הפניה להוספיס. עם קבלת ההפניה נכנס צוות ההוספיס לפעולה.

הטיפול הפליאטיבי

הטיפול מתבצע בביתו של החולה. בביקור הראשון מגיעים רופא ואחות. הביקור אורך כשעתיים ובו נאספת כל האינפורמציה על המחלה ועל מבנה המשפחה והתמודדותה עם השינויים שהמחלה גרמה; ניתנת תוכנית להתערבות ומושאר מכתב לרופא המשפחה; בביקור השני מגיע/ה גם עו"ס. בהתאם למצב החולה והתפתחות המחלה, יוכנסו בהמשך מקצועות טיפוליים נוספים, כגון: פסיכולוגיה, טיפול באמנות, טיפול במוסיקה ועוד.
הצוות ממשיך להגיע לביקורים שוטפים פעם בשבוע, אך הוא זמין טלפונית בכל עת (24/7).
במקרים דחופים אנו מגיעים לביקור גם בשעות הלילה ובשבתות.
פעילות ההוספיס זכתה לאורך השנים להכרה שצוינה בשורה של פרסים ואותות, ביניהם: פרס יקיר הגליל 2012; פרס האגודה למלחמה בסרטן על מצוינות בהקמת שרות טיפול ייחודי לחולי סרטן; פרס ארגון מק'מילן באנגליה על עבודת צוות בטיפול פליאטיבי; פרס יו"ר הכנסת למייסדת ההוספיס, פרופ. ננסי קרוליין ז"ל שלאחר מותה זכתה גם באות המופת לרופא מטעם האגודה לרפואה ומשפט בישראל; אות המופת הוענק שנית למנהל הרפואי הנוכחי של ההוספיס, ד"ר גולדברגר, בשנת 2015. כמו כן הוענק השנה להוספיס אות אגודת אומץ על פעילותו בקהילה.

חוק החולה הנוטה למות

בחודש 12/2005 נחקק בכנסת "חוק החולה הנוטה למות" העוסק בזכותם של חולים במחלה חשוכת מרפא בסוף חייהם להימנע מטיפול רפואי להארכת חיים ובחובת מערכת הבריאות לקבל את החלטת החולים. חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-2005 הוא חוק שמטרתו "להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים" (סעיף 1(א) לחוק). החוק כולל את הזכות לדרוש טיפול רפואי, להימנע מקבלת טיפול רפואי ולהפסיק במצבים מסויימים מתן טיפול רפואי שכבר החל. חוק זכויות החולה קובע שאין לתת טיפול רפואי למטופל, אלא אם כן נתן לכך את הסכמתו מדעת, בעל- פה, בהתנהגות או בכתב.
הסכמה מדעת של המטופל ניתנת רק לאחר שהמטפל מסר לו את המידע הרפואי הדרוש לו כדי להחליט אם להסכים לטיפול. יחד עם זאת, בחוק זכויות החולה לא נקבעו הוראות מפורשות לעניין תוקפו של סירוב לטיפול, העלול להוביל למותו של המטופל ולעניין קבלת החלטות במצב כזה, במקרה בו המטופל כבר אינו מסוגל להביע את דעתו באופן מפורש בעצמו.
חוק החולה הנוטה למות מרחיב את הזכות לסרב או להסכים לטיפול, על ידי כך שהוא מאפשר לאדם להביע את רצונו מראש לגבי טיפול רפואי עתידי בו, אם וכאשר ייקבע שהוא חולה הנוטה למות. הרופאים ייעזרו בהוראות שניתנו מראש רק אם המטופל יגיע למצב בו אינו יכול לקבל החלטות בנוגע לטיפול בו, או למצב בו אינו יכול להביע את רצונו כגון בשל פגיעה ביכולתו לתקשר עם סביבתו. במילים אחרות, החוק מאפשר לאדם, גם בהיותו בריא, להשאיר הנחיות בכתב. הנחיות רפואיות מקדימות לצוות הרפואי לגבי הטיפול שיסכים לקבל, או שירצה שלא לקבל, במידה שיהיה חולה הנוטה למות שמצבו אינו מאפשר קבלת החלטות בזמן אמת ביחס לטיפול המוצע לו.

על פי החוק, לחולה הנוטה למות יש זכות לבקש להימנע מלתת לו טיפול רפואי להארכת חייו ובה במידה הוא זכאי לבקש לקבל טיפול רפואי להארכת חייו, גם אם לדעת הרופא האחראי על הטיפול בו אין לכך הצדקה בנסיבות העניין. בשני המצבים נדרש הצוות הרפואי לכבד את רצונו של חולה הנוטה למות במסגרת המגבלות הקבועות בחוק, ולאחר שהוכח רצונו של המטופל מעבר לספק סביר. עם זאת, החוק אינו מתיר כל פעולה וכל הימנעות מטיפול, אלא יש בו סייגים. החוק קובע כי קבלת החלטות בעניין זה תיעשה אך ורק לפי רצונו של המטופל עצמו ולא לפי רצונם של בני משפחה או שיקולים אחרים. רצונו של המטופל יכול להיות מוכח בדרכים שונות, הטובה שבהן היא – הוראות מפורשות שכתב בעצמו.

דרך נוספת שמאפשר החוק היא באמצעות מתן ייפוי כוח מיוחד לאדם אחר: במידה והמטופל
מגיע למצב שתואר לעיל – הרופאים יהיו מחויבים לקבל את הוראותיו של מיופה הכוח כאילו הן הוראותיו של המטופל עצמו.

להורדת חוק החולה הנוטה למות לחץ כאן

מהו ייפוי כוח רפואי?

ייפוי כוח רפואי הוא הדרך הטובה ביותר לאדם לדאוג שרצונו בנוגע לטיפול הרפואי לו הוא נדרש, יישמע גם אם הוא לא יוכל לבטא אותו בעצמו. משמעויות החתימה על ייפוי כוח רפואי:
חוק זכויות החולה קובע כי לכל אדם אפשרות למנות בא כוח מטעמו שיהיה מוסמך להסכים במקומו על קבלת טיפולים רפואיים. בהתאם לכך, יכול אדם לייפות את כוחו של אדם אחר שיהיה מוסמך לקבל עבורו החלטות רפואיות, במידה ויגיע יום בו לא יהיה צלול בדעתו ולא יוכל לתת הסכמה מדעת לטיפול. מיופה הכוח פועל כשליח של המטופל וחלות עליו חובת נאמנות וציות למטופל.
מייפה הכוח הוא היחיד שמחליט מי יהא מיופה הכוח שלו ומהם העניינים שבהם יוכל בא כוחו לפעול עבורו. רק אדם שכשרותו לא הוגבלה רשאי לערוך ייפוי כוח. בייפוי הכוח חייב מייפה הכוח לפרט מהם הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכוח מוסמך להסכים במקומו לטיפול רפואי, לאבחון, לסיעוד או לשיקום. אדם רשאי למנות גם מספר באי כוח לייפוי כוח רפואי.
ניתן לחתום על ייפוי כוח בפני שורה של בעלי מקצוע שביכולתם לאשר את זהות הצדדים (מייפה הכוח ומיופה הכוח) כדוגמת: רופא, פסיכולוג, עובד/ת סוציאלי/ אח/ות עורך-דין וכד'. מומלץ להכין מראש לפחות 5-6 עותקי מקור לייפוי הכוח (ייפוי כוח מקורי תצטרכו להפקיד בתיק המטופל בכל הליך רפואי).
מייפה הכוח רשאי לכתוב בייפוי הכוח מתי יסתיים תוקפו. ייפוי כוח רפואי אינו קבוע ותוקפו יפקע באם לא נעשה בו שימוש בתוך 10 שנים מיום החתימה עליו או במועד קצר יותר אם כך נקבע בייפוי בכוח.
להורדת טופס ייפוי כוח רפואי לחצו כאן.

קישורים נוספים:
האגודה למלחמה בסרטן
המוסד לביטוח לאומי