אז מה בין טיפול פליאטיבי, בודהיזם ומוות ופרידה כחלק ממעגל החיים?
התרבות היא גורם מרכזי בעיצוב התודעה שלנו. האופן שבו אנחנו תופסים את המציאות הוא יחסי, ונוצר באמצעות עולם מושגים מובנה שתלוי במקום ובזמן שבו אנו חיים. צמיחת הציביליזציה המערבית הולידה את "התקופה המודרנית" – צמד מילים רחב מאוד, שכולל בתוכו שינויים חברתיים עצומים שהתרחשו במאות השנים האחרונות, ביניהם הקמת מדינות הלאום, התפתחות המדע והטכנולוגיה, הולדת הקפיטליזם וזרמים פילוסופיים חדשים. התפיסה המערבית המודרנית, רואה במוות "סוף" ומעודדת את האדם להיזהר ממנו ככל האפשר ולעשות כל שניתן כדי להאריך את תוחלת החיים – לחיות נכון, לאכול בריא, לעשות כושר, להרוויח הרבה כסף ולחיות את החיים הטובים, להיות מאושר ולהיות כל הזמן מוקף באנשים. המוות הוא אויב של התודעה הזו וכאשר היא נתקלת בו נוצר קושי עצום להתמודד איתו. הוא נתפס כאיום נוראי, טרגדיה שיש להימנע ממנה בכל מחיר וכמקור עצב גדול מאוד.
המחשבה האנושית עסקה מאז ומעולם במוות וזו מעולם לא הייתה חוויה פשוטה, אבל יש שוני מהותי באופן שבו מתייחסות אליו תרבויות אחרות. הבודהיזם הוא דוגמה מובהקת לכך. הוא התפתח במאה החמישית לפני הספירה, בצפון הודו, סביב דמותו של גאוטמה בודהה. בודהה שמשמעות שמו "המואר", חיפש דרך להימנע מתחושת סבל ולמצוא דרך להפחית את הסבל הרב שקיים בעולם. החשיבה הבודהיסטית רואה את החיים והמוות כשלובים זה בזה, כאירועי חיים שיושבים על רצף אחד ותלויים אחד בשני. החיים משתנים כל הזמן, והסיבה העיקרית שבגללה האדם חווה סבל כשהוא חושב על המוות, היא חוסר היכולת או הסירוב להכיר בארעיות של כל מה שמוכר לנו. לכן אנחנו מתעקשים להאריך את החיים בכל מחיר. הבודהיזם מציע את "דרך האמצע" – לנסות ולמצוא איזון עדין בין הרצון להיאחז בחיים, לבין הפחד מהמוות. למצוא דרך להרפות מהאחיזה במוכר והידוע ופשוט לשחרר.
הטיפול הפליאטיבי שניתן לחולים הנוטים למות, מכיר בחשיבות הגישה הזו. המטרה של צוות המטפלים היא לעזור לחולה לקבל את המוות כפי שהוא, בפשטות. הבחירה בטיפול נעשית לאחר שמסתיים מאבק ארוך ומתיש של התמודדות עם המחלה באמצעות הרפואה המערבית. חולים רבים חווים בשלב הזה עצב רב וקושי עצום לקבל את המצב כפי שהוא. הטיפול מעודד גישה של הרפיה ושחרור, שמביאה בסופו של התהליך לתחושת הקלה. ההכרה הזו מציפה את החולה בשלווה ומספקת לו איכות חיים טובה יותר יחסית לזו שחווים מטופלים שנמצאים במאבק מתמיד גם כשהטיפול הרפואי מייסר אותם ואינו מביא לתוצאות הרצויות. הקבלה של הרעיון שאנחנו זמניים בעולם הזה, שהכל זמני, מאפשרת לראות את החיים באור אחר ולקבל אותם כפי שהם, כמו את המוות.
הוספיס גליל עליון, מעניק לחולים סופניים טיפול פליאטיבי בביתם, כשהם בסביבת בני המשפחה שלהם. צוות ההוספיס כולל אנשי רפואה, פסיכולוגים ומטפלים ברפואה משלימה, שמעניקים את הטיפולים בהתנדבות.
