בארה"ב ובאירופה ניתן למצוא כמעט בכל הוספיס גם מלווה רוחני. זהו אחד מהשירותים שניתנים לחולים כחלק מטיפול פליאטיבי. ליווי רוחני שמכוון לתפיסה אוניברסלית, ולאו דווקא דתית.
בשנים האחרונות תחום הליווי הרוחני בישראל התפתח מאד. בשנת 2010 נקבעו לראשונה קריטריונים לאישורן של תכניות הכשרה והסמכה למלווים רוחניים כמו גם כללי האתיקה של המקצוע הרגיש הזה.
בשנת 2013 הוקמה ועדת הסמכה שהורכבה מפרופ' מני קוזלובסקי, ראש בית הספר לפסיכולוגיה בבר-אילן, הרב קרי קוצברג, מלווה רוחני מוסמך בארה"ב וחבר ועדות הסמכה אמריקאיות, והגב' יונת סלע-חמד, אחות ראשית במחוז ירושלים של קופ"ח כללית – היחידה לטיפולי המשך והוספיס בית.
משנה זו עד היום הוכשרו כמעט 80 מלווים רוחניים.
מתי יש צורך בליווי רוחני?
ליווי רוחני ניתן לאנשים החולים במחלות סופניות לדוגמה: חולים שנמצאים במסגרת של הוספיס לחולי סרטן ויודעים כבר שמסע חייהם עומד להסתיים בקרוב.
הליווי הרוחני ממוקד באדם ולוקח בחשבון את הצרכים הפסיכולוגיים, חברתיים, פיזיים וכמובן הרוחניים שלו. אצל חולים שמקבלים שירותי הוספיס בבית או מקבלים טיפול פליאטיבי במסגרות אשפוז אחרות, עולות בדרך כלל שאלות קיומיות ומתעוררים צרכים רוחניים.
אצל חלקם הצורך הרוחני שנמצא רוב החיים עמוק בתוכם, ולא קיבל זמן התייחסות, מרחב הקיום ותשומת לב עולים בתקופה כזו על פני השטח.
צורך כזה מתבטא לעתים בצורה של שאלות כמו מהו מוות? האם אני מוכן למוות? אני מוכן למות? למה זה קורה דווקא לי? איזה דברים לא הספקתי בחיים? איזה עניינים לא סגרתי עדיין? איך אוכל למות בשקט? האם יכאב לי למות? ועוד.
לעתים יהיו מחשבות או רגשות שיתבטאו במשפטים כמו: "אני מפחד למות", "אני לא רוצה למות", "אני לא יודע לאן אני הולך", "אני כועס שזה קורה לי", "אני עצוב שלא אוכל לראות יותר את יקיריי", "מה יקרה למשפחה אחרי שאמות?" ועוד. כל השאלות, המחשבות והרגשות שעולים – חשוב שיהיה להן מענה. הכוונה שלא בהכרח תהיינה להן תשובות, אבל החולה יקבל עזרה בבחינתם, בהקשבה אליהם, בתמיכה בהתמודדות של החולה אתם.
ליווי רוחני במסגרת טיפול פליאטיבי לחולה שנמצא כבר בהוספיס יכול להיעשות בטכניקות שיעזרו לאדם הנוטה למות להירגע, לנשום עוד קצת עמוק כמו לדוגמה מדיטציה מתאימה, תרגילי נשימה מודרכים במסגרת היכולת של החולה, עזרה בהגדרת המורשת העצמית, עידוד לסגירת מעגלים וכד'.
אמנם תפקידו של המלווה הרוחני הוא בעיקרו לאפשר מרחב רוחני אישי לחולה אבל עליו להיות גם עירני, פתוח וקשוב לאנשים ולבני המשפחה שסובבים את החולה ולשים לב גם לחברי הצוות שנמצאים במגע יומיומי עם החולה.
יעניין אותך גם: מה זה הוספיס
