רפואה פליאטיבית נועדה להקל על סבל החולה, למתן את תופעות הלוואי של המחלה ממנה הוא סובל או של הטיפולים הרפואיים שהוא עובר – לשפר את איכות חייו. תשומת הלב לרפואה פליאטיבית גברה במהלך העשורים האחרונים של המאה העשרים, ומתחילת שנות האלפיים התחום הולך ומתפתח. היום שירותי הוספיס וליווי פליאטיבי ניתנים על ידי צוות של רופאים, אחיות, רוקחים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק, פיזיותרפיסטים – והכל בליווי מלא של בני משפחתו של החולה.
שרותי הוספיס בישראל, כמו בשאר העולם, נמצאים במגמת עליה. ב-2005 נחקק חוק החולה הנוטה למות, שמטפל בזכויות הסובלים ממחלות חשוכות מרפא, ובין היתר מחייב את כל בתי החולים וקופות החולים בארץ לתת מענה של רפואה פליאטיבית לכל אדם המעוניין בכך. חשוב לדעת גם שבכל הנוגע לטיפול בכאבים, ישראל היא מקום מתקדם מאוד. כמעט כל תרופה בעולם בתחום הכאב מאושרת בסל הבריאות בארץ – החל מתרופות ממשפחת האופיאטים ועד קנאביס רפואי.
על אף שישראל נחשבת למדינה מפותחת בתחום, היקף שרותי ההוספיס בארץ עדיין מצומצמים יחסית לגודל האוכלוסיה. בשנת 2016 גובשו המלצות של משרד הבריאות בשיתוף עם נציגים ממשרד הרווחה, קופות החולים, המוסד לביטוח לאומי, אוניברסיטאות ונציגי ציבור, העוסקות בהיבטים השונים של רפואה פליאטיבית, בהן הכשרת צוותים ואנשי מקצוע, שיתוף הציבור והנחיות מקדימות, אתיקה, זכויות וזכאויות.
מומחי בריאות בכל העולם כבר מזמן הבינו שלא מספיק להציע לחולים מכשור רפואי מתקדם. חשוב לדבר עם הסובלים ממחלות חשוכות מרפא ולהסביר להם את האפשרויות העומדות בפניהם וכמובן את זכויותיהם לשרותי הוספיס ושיפור איכות החיים שלהם ושל הקרובים להם.
המפתח לרפואה פליאטיבית יעילה הוא מציאת דרך בטוחה לעזור למטופל להתמודד עם מצוקה פיזית ופסיכולוגית. זה דורש ראיה רחבה, מיומנות במתן טיפול תרופתי ויכולת לשים לב לתחושות הדאגה והחרדה של החולה ובני משפחתו. ברפואה המודרנית אין זה נהוג לטפל בפן הפיזי בלבד וסיוע פסיכולוגי הוא חלק חשוב משרותי ההוספיס בישראל ובעולם.
