טיפול פליאטיבי בקשישים

יישום טיפול פליאטיבי בקשישים וגוססים הוא אתגר בהווה ובעתיד. בגרמניה, זה כבר הודגש על ידי חקיקה משנת 2009, ליישום טיפול פליאטיבי בחולי סרטן ובקשישים כחובה בתוכנית הלימודים הרפואית. בעוד שמספר החולים המבוגרים גדל במדינות רבות בעולם, תחלואה וחולשה מסבכים את הטיפול. הוראת טיפול פליאטיבי בקשישים במסגרת שיתוף פעולה בין-מקצועי של סטודנטים לרפואה וסיעוד, יכול לעזור לספק טיפול טוב יותר לכל מי שזקוק לכך.

הגדרת טיפול פליאטיבי

טיפול פליאטיבי מוגדר כטיפול המסייע להקל על אי הנוחות או על הכאב ללא ריפוי. התנועה הפליאטיבית החלה בבריטניה בעקבות עבודתה החלוצית של דאם סיקלי סונדרס, שהייתה גם אחות וגם רופאה, והתמקדה בנוחות במקום בריפוי. המטרה העיקרית של טיפול פליאטיבי היא לספק את איכות החיים הטובה ביותר האפשרית בסוף החיים, הן עבור זקנים וחולים סופניים, והן עבור ומשפחותיהם. מחלות וגסיסה עלולות להשפיע על הקשישים ובני משפחותיהם בצורה שונה מזו של אנשים צעירים.  טיפול פליאטיבי משתמש בגישה בינתחומית המציעה מערכת תמיכה שתסייע למטופל הגוסס ולמשפחתו להתמודד במהלך שלב הסיום של מחלה סופנית. בנוסף להתמקדות בתסמיני הסימפטומים וניהול הכאב, הטיפול הפליאטיבי כולל טיפול פסיכולוגי ורוחני, כמו גם ייעוץ שכול, לפי הצורך.

מגמה גוברת להעדפת טיפול סיעודי בבית לקראת סוף החיים

האוכלוסייה המזדקנת והחולה כרונית, גדלה. ההערכה היא כי מספר האנשים מעל גיל 85 יגיע ל- 9 מיליון עד שנת 2030.  חולים אלה זקוקים לרצף של טיפול, הכולל גם את השלבים הסופיים של מחלות סופניות. החל משנות ה -80, היה שינוי בטיפול – מטיפול אקוטי לטיפול ארוך טווח בבית, עבור אנשים גוססים. כיום, יותר אנשים גוססים בבית (הוספיס בית) ובבתי חולים סיעודיים ולא בבתי חולים. ומכיוון שכמעט מחצית מהאנשים כיום (47%) גוססים בבית או בהוספיס, יש צורך הולך וגובר של טיפול פליאטיבי בסביבה זו.

היכן מתים הזקנים? העדפות בסוף החיים

בארצות הברית, יותר מ 80% מכלל האנשים הביעו כי הם מעדיפים למות בבית ולמנוע אשפוז במהלך השלב הסופי של המחלה. עם זאת, משאלות אלו לרוב לא מתגשמות בסוף החיים. הקשישים כיום מעדיפים למנות בני משפחה כמטפלים העיקריים בהם בשלב זה של בסוף החיים. הם אינם רוצים להעמיס על משפחתם נטל כלכלי כבד. המקום בו אנשים מתים בסופו של דבר, תלוי לרוב במקום בו הם גרים ולא בהעדפותיהם.

טיפול פליאטיבי בקשישים בבית

שירותי טיפול פליאטיביים המובאים לבית יכולים לסייע למטופלים ולמשפחות להתמודד עם הבעיות הקשורות למחלות סופניות. טיפול פליאטיבי הוא מונח רחב יותר הכולל את כל השלבים של מחלה סופנית. טיפול פליאטיבי כולל טיפול בכל האנשים שיש להם מחלה סופנית, ומיישם את עקרונות הטיפול במקום הריפוי, בעוד שטיפול בהוספיס מתמקד בסופם של החיים, בדרך כלל ב- 6 החודשים האחרונים. באופן אידיאלי, טיפול פליאטיבי בחולי סרטן או בקשישים ימשיך לטיפול בהוספיס ככל שהחולה מתקרב לסוף החיים. טיפול בהוספיס מסופק בדרך כלל בסביבה הביתית, אך ניתן גם במרכזי ההוספיס, בתי החולים ובתי האבות. אפשרויות הטיפול מוערכות לאור ההקלה על הסימפטומים ובהקשר ערכי הפרט. תוכנית אישית של טיפול מפותחת עבור כל מטופל, כדי לענות על הצרכים שלו בשליטה בכאב וניהול סימפטומים.

מה ההבדל בין תמיכה בחולה סרטן בבית לבין תמיכה בהוספיס?

תמיכה בחולה סרטן, הן בבית והן בהוספיס, מבוססת על טיפול פליאטיבי. כידוע, טיפול פליאטיבי הוא טיפול שנועד לשפר את איכות החיים של מטופלים הסובלים ממחלה קשה או מחלה מסכנת חיים כמו סרטן.

טיפול פליאטיבי מכונה גם טיפול תומך, וחולים יכולים לקבל אותו בבית החולים, במרפאות חוץ, במתקנים סיעודיים, בהוספיס או בבית. טיפול תומך ניתן בדרך כלל על ידי אנשי מקצוע שעברו התמחות בענף הרפואה הפליאטיבית וקיבלו תעודת הסמכה.

המטפלים עובדים כחלק מצוות רב-תחומי שכולל: רופאים, אחיות, דיאטנים, רוקחים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ומלווים רוחניים.

אילו נושאים מטופלים בטיפול תומך?

ההשפעות של מחלת הסרטן על חולים הן שונות מאדם לאדם. הטיפול מיועד להיות אישי לכל אחד, מתאים לצרכים ספציפיים שלו, והוליסטי. הוא אמור לעזור ולתמוך בכל רובד:

  • פיזי – הקלה על התסמינים הגופניים של המטופל;
  • רגשי – ליווי בהתמודדות עם חרדות, פחדים, דיכאון ועוד;
  • רוחני – ליווי ותמיכה בשאלות של "סוף הדרך";
  • משפחתי – תמיכה בבני המשפחה, שגם עבורם זו תקופה מתישה ומאתגרת;
  • מעשי – טיפול בייפוי כוח, צוואה, נושאים פיננסיים, ביטוח וכד'.

באיזה שלב חולה סרטן יכול לקבל טיפול פליאטיבי ?

בכל נקודה לאורך רצף המחלה, מרגע האבחנה ועד חס וחלילה סוף החיים.

מה ההבדל בין טיפול תומך בבית לטיפול תומך בהוספיס?

טיפול תומך, כמו שנאמר, יכול להתחיל בכל רגע  בו חולה הסרטן ומשפחתו מעוניינים בו. כאשר טיפול מרפא איננו כבר מטרת הטיפול – מאחר והחולה הוגדר כחולה סופני – שירותי הוספיס מספקים טיפול תומך.

כאשר חולה סרטן לא נמצא בשלב סופני, בני המשפחה והקרובים יכולים לתמוך בו בבית, לקחת אותו לטיפולים כימותרפיים, קרינה, צילומים, בדיקות ופגישות מעקב אצל הרופא לפי הצורך. אך טיפול בבית תובע כוחות נפש, התמסרות, זמן וארגון שגרה חדשה וכו'. משפחות רבות אכן עושות את זה גם במחיר כלכלי כבד.

אך אם המחלה מתבררת כחשוכת מרפא ומתחילה הידרדרות עד כדי הגדרת החולה כחולה הנוטה למות, זה מקשה מאוד על טיפול בבית.

בעבר משפחות העדיפו לאשפז את יקיריהם הנוטים למות בהוספיס, אך בשנים האחרונות הסתבר שרוב החולים מעדיפים לעבור את השלב הזה בחייהם בביתם, בסביבה מוכרת, חמימה ושקטה יותר בלי מטופלים נוספים, בלי לשמוע בבוקר על מישהו שנפטר במהלך הלילה. לאור כל זאת החלו קופות החולים לאפשר שירותי הוספיס בית.

זהו שירות הכלול בסל הבריאות והוא ניתן למטופלים ללא עלות.

החולה הסופני מקבל טיפול פליאטיבי על ידי צוות קבוע שמגיע לביתו. הוא לא צריך להתרוצץ ולהתעייף. הוא גם בית שלו וגם מקבל טיפול משולב רב-תחומי שכולו מיועד להקל עליו ועל בני משפחתו.

עמותת ״הוספיס גליל עליון״

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס. ההוספיס הוקם בשנת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב. ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה. עמותת ״הוספיס גליל עליון״

מאמרים נוספים

כל תרומה תתקבל בברכה

אודות הוספיס גליל עליון

ע״ש ננסי קרוליין ז״ל

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס.

הוספיס גליל עליון הוקם בשנתת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב.
ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

יד ביד הוספיס

עמותת ״הוספיס גליל עליון״

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס. ההוספיס הוקם בשנת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב. ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה. עמותת ״הוספיס גליל עליון״