כאשר אדם אהוב נפטר, ילדים חווים ומבטאים את הצער שלהם בדרכים שונות. צורת ההתמודדות של הילד תלויה בגילו, מידת הקרבה לנפטר ורמת התמיכה אותה הוא מקבל ממשפחתו וחבריו. הנה מספר דרכים בהן הורים יכולים לסייע לילדיהם להתמודד עם אובדן:
שימוש במילים פשוטות בזמן שיחה על מוות
על מנת לבשר לילד על לכתו של אדם אהוב, עשו זאת בצורה שמשדרת אכפתיות (קול עדין, איטי ובטוח). השתמשו במילים פשוטות וישירות ותנו לילדכם זמן לעכל את החדשות.
הקשיבו ונחמו
כל ילד מגיב בצורה שונה למוות; חלק בוכים, חלק שואלים שאלות וחלק לא מגיבים כלל – כל תגובה היא לגיטימית. השארו בסביבת ילדיכם וחבקו אותם במידת הצורך. ענו על שאלותיהם ובלו איתם זמן מספק.
תרגמו את רגשותיכם למילים
עודדו את הילד לבטא את תחושותיו במהלך הימים, השבועות והחודשים הקרובים לאובדן. דברו איתם על רגשותיכם ורגשותיהם ועודדו אותם לנסות להבין ולתאר את מחשבותיהם.
הכינו את ילדיכם לימים הקרובים לפטירה
תוכלו להסביר לילד על תהליך הלוויה (כמות האנשים שתגיע, מנהגי אבל כמו בכי, הקבורה עצמה) והסבירו להם את חשיבות הטקס והפרידה מהאדם האהוב. במידה ויש למוות השפעה ישירה על לוח הזמנים של הילד, הסבירו לו כיצד התקופה הקרובה תראה ולאילו שינויים הוא עשוי לצפות.
תנו לו תפקיד
גם תפקיד קטן ופעיל יכול לעזור לילדכם להתמודד עם רגשות קשים כמו אלה שעלולים להופיע בלוויה או שבעה. לדוגמה, הזמינו את הילד להקריא שיר, להציג תמונות או להשתתף בטקס בכל דרך שיבחר.
עזרו לילד לזכור את האדם
בתקופה שלאחר הפטירה, עודדו את הילד לצייר ציורים או לכתוב סיפורים הקשורים ללכתו של הקרוב. אל תמנעו בכוונה מהזכרת שמו של הנפטר ונסו להזכיר רגעים שמחים או מיוחדים מחייו שעוזרים להפעיל רגשות חיוביים.
אבל הוא תהליך שדורש זמן
נסו להיות סובלניים ככל האפשר לתהליך האבל של הילד, שמרו על תקשורת ורבאלית רציפה ודברו איתו לגבי רגשותיו. דבר זה יעזור לכם ולילדכם לזכור את הנפטר בצורה בריאה ואוהבת וינצור בליבו זיכרונות אהובים.
