שלבים סופיים של מחלת הדמנציה

דמנציה היא הפרעה נוירולוגית מתקדמת המשפיעה על תפקודים קוגניטיביים ומציבה בכל שלב אתגרים ייחודיים עבור הפרט עם הדמנציה והמטפלים בו. 

לדמנציה יש מספר שלבים: השלב המוקדם מאופיין בתסמינים קלים, שלב הביניים הוא הארוך והמאתגר ביותר, והשלב המאוחר מאופיין בירידה קוגניטיבית ופיזית חמורה. בשלב זה המטפלים יצטרכו לספק סיוע מוגבר בפעילויות היומיומיות, לנהל שינויים בהתנהגות ולקבל החלטות קשות לגבי טיפול בסוף החיים. משפחות של חולי דמנציה בשלבים סופיים יכולות כיום לבחור בשירותי הוספיס בית כדי לקבל תמיכה ולהבטיח את הנוחות והרווחה של האדם עם דמנציה ובני המשפחה.

מטופלת ומטפלת צוחקותבשלבים סופיים דמנציה מאתגרת את החולה ואת בני המשפחה בגלל:

  • אובדן תקשורת: בשלבים מתקדמים של דמנציה, אנשים עשויים לחוות ירידה משמעותית ביכולת שלהם לתקשר. הם עשויים להתקשות במציאת מילים, להבין שפה ולהביע את עצמם. זה יכול להוביל לתסכול ולבידוד. מטפלים מקצועיים יכולים להשתמש בשיטות תקשורת לא מילוליות, כגון מחוות והבעות פנים, כדי לעזור לחולים להבין ולהביע את עצמם.
  • אובדן ניידות: דמנציה יכולה גם להשפיע על יכולתו של האדם לנוע ולבצע פעולות יומיומיות. ככל שהמחלה מתקדמת, אנשים עלולים לחוות חולשת שרירים, נוקשות ואובדן שיווי משקל. הם עשויים להיות תלויים יותר ויותר באחרים לסיוע בניידות, ובשלבים האחרונים של דמנציה, עלולים להיות מרותקים למיטה.
  • בריחת שתן: ככל שהדמנציה מתקדמת, חולים  עלולים לסבול מבריחת שתן, או אובדן שליטה בשלפוחית ​​השתן ובמעיים. זה יכול להיות מטריד הן עבור האדם עם דמנציה והן עבור הסביבה הקרובה. מטפלים יכולים להשתמש במוצרי בריחת שתן ולפתח שגרת שירותים כדי לנהל בריחת שתן ולקדם היגיינה ונוחות.
  • ירידה במשקל: ירידה במשקל היא סימפטום שכיח של חולה דמנציה שלבים מתקדמים. אנשים עשויים להתקשות באכילה ובבליעה עקב מגבלות פיזיות וירידה קוגניטיבית. הם עשויים גם לחוות ירידה בתיאבון או לשכוח לאכול לגמרי. במקרה כזה אפשר להציע ארוחות קטנות ותכופות וחטיפים שקל לבלוע.
  • רגישות מוגברת לזיהומים: עקב חולשה של מערכת החיסון וירידה בתנועתיות אנשים עם דמנציה בשלבים סופיים עלולים להיות רגישים יותר לזיהומים. מי שמטפל בהם צריך לנקוט בצעדים למניעת זיהומים על ידי שמירה על נהלי היגיינה טובים, ומתן טיפול רפואי מתאים.
  • שינויים בהתנהגות: שלבים מתקדמים של דמנציה יכולים לגרום גם לשינויים בהתנהגות, כגון עצבנות יתרה ותוקפנות. במקרים כאלו יש לדאוג להתערבות תרופתית וגם לא תרופתית, כגון טיפול במוזיקה וגירוי חושי, כדי לנהל שינויים בהתנהגות ולשפר את איכות החיים של הפרט.
  • ירידה במודעות לסביבה: בשלבים סופיים דמנציה קשה לבני המשפחה כי החולים לא מודעים לסביבתם. הם עשויים להתקשות בזיהוי פנים ומקומות מוכרים, ועלולים להיות מבולבלים. חשוב ליצור עבורם סביבה מוכרת המקדמת תחושת ביטחון .

מאמרים נוספים

כל תרומה תתקבל בברכה

אודות הוספיס גליל עליון

ע״ש ננסי קרוליין ז״ל

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס.

הוספיס גליל עליון הוקם בשנתת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב.
ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

יד ביד הוספיס

עמותת ״הוספיס גליל עליון״

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס. ההוספיס הוקם בשנת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב. ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה. עמותת ״הוספיס גליל עליון״