ייפוי כוח רפואי מבטא זכויות חולה סיעודי
זכויותיהם של חולים סיעודיים הלכו והשתפרו במהלך השנים האחרונות. חוק החולה הנוטה למות, אשר נחקק כבר בשנת 2005, הוא חוק שמטרתו "להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים". חוק זה נחשב מתקדם גם בהשוואה לחוקים מקבילים במדינות אחרות.
שלב נוסף בטיפול בזכויות חולה סיעודי היה הכנסת תיקון בנושא ייפוי כוח רפואי ושאלת האפוטרופסות בעקבות אשרור אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. החוק הכיר בכך כי לא כל אדם, ולא בכל מצב בו האדם "אינו כשיר" יש צורך במינוי אפוטרופוס, וכי יש אפשרות לפתרון יעיל יותר.
המשמעות של התיקון האחרון היא כי המחוקק (הכנסת) מאפשרת לכל אדם לקבל החלטות לא רק באשר לחייו אלא גם באשר לסופם, בתנאי שהוא כשיר וצלול בזמן קבלת ההחלטה.
האפשרויות המעגנות זכויות חולה סיעודי:
ייפוי כוח רפואי: ייפוי כוח זה נדרש משום שהחוק לא מכיר בקיומו של מקבל החלטות חלופי באופן אוטומטי. כלומר כל מצב רפואי מצריך אישור מיוחד. מכיוון שהסייג הזה תקף גם לגבי בני משפחה מדרגה ראשונה, הרי שעלול להיווצר עיכוב מיותר במקרה שיש צורך לקבל החלטות. כדי למנוע מצבים בהם הצוות המטפל חייב להמתין עד שהחולה יתאושש ויחזור לאיתנו (במקרה הטוב) העניק החוק לכל אדם את הזכות ליצור ייפוי כוח רפואי. בכך הוא מעניק הרשאה לאדם מטעמו להסכים לטיפול בתנאים שנקבעו מראש.
ניתן להכין ייפוי כוח זה כמסמך נפרד, או לחילופין, כחלק מייפוי כוח מתמשך (ראו בהמשך) שאדם יכול להכין ליום צרה.
ייפוי כוח מתמשך: המשמעות של מסמך זה היא שאדם מכין לעצמו "גיבוי" למקרה חירום. הכוונה היא שכל אחד יכול למנות לעצמו מיופה כוח שתהיה לו סמכות חוקית-משפטית לקבל החלטות בזמן שנבצר מהמטופל לקבלן. ייפוי כח מתמשך הוא בבחינת "הקדם רפואה למכה", ובכך למעשה מבטל את הצורך במינוי אפוטרופוס עתידי.
מתן הוראות מקדימות לאפוטרופסות: כאשר אין מנוס ממינוי אפוטרופוס. מי שיודע שמצבו עלול להידרדר עד כדי כך, יכול להשאיר לאפוטרופוס עתידי הנחיות לביצוע תפקידו.
מסמך הבעת רצון: הורים לילדים צעירים, או למשל אפוטרופוסים לבעלי צרכים מיוחדים ומוגבלויות יכולים להחליט מי יחליף אותם בתור אפוטרופוס במידה ונבצר מהם עצמם היה לבצע את תפקידם.
