השפעת מגפת הקורונה על שירותי הוספיס בית לחולה הנוטה למות

מגפת הקורונה שהגיחה לחיינו פתאום, כאילו יש מאין, מציבה אתגרים רציניים ביותר כמעט בכל תחום שניתן להעלות על הדעת. נוצר למעשה מצב שעולם שלם נאלץ לעצור ולהגדיר מחדש עדיפויות גם בדברים שנראו מובנים מאליהם כבר עשרות שנים.
בעוד שישנם מקצועות ועבודות אשר ניתן להמשיך ולבצע תוך עבודה מרחוק, או עבודה מהבית, באופן דיגיטלי על בסיס האינטרנט, הרי שלמקצועות הסיעוד, כמו מקצועות הרפואה למשל, אין "פריבילגיה" כזו.
חולה הנוטה למות, אשר נזקק לשירותי הוספיס – בין אם במסגרת מוסדית ובין אם במסגרת הוספיס בית, זכאי מבחינת החוק לסיוע רפואי, פיזי, נפשי, חברתי, רוחני וכד'. אולם מגבלות הקורונה יצרו מצב חדש, ללא תקדים, של ריחוק חברתי, חובת לבישת ביגוד מגן, הגבלות תנועה וכו'.
עמותות ההוספיס בישראל כמו גם ברחבי העולם, מנסות להמשיך ולתת מענה ראוי גם בתקופת המצוקה הנוכחית, ושינו חלק מהנהלים בהתאם:

  1. ישנם מקומות בהם מותר למטופל לקבל רק מבקר אחד כל פעם. אם מגיעים מספר מבקרים – על כל האחרים לחכות מחוץ לבית, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי.

2. ישנם גם מוסדות אשר מבקשים ממבקרים זקנים להימנע מביקורים באופן גורף – לטובת המטופל והמבקר כאחד.

אבל השפעת הקורונה אינה נמדדת רק בנוהלי הטיפול והביקור; היא באה לידי ביטוי בכך שהיא דורשת מכולם לקחת בחשבון שיקולים נוספים אשר עד עתה לא היו עניין.
עקב העובדה שהמגפה היא תופעה חדשה מבחינת ההיקף ומהירות ההידבקות, אין עדיין מספיק ידע ולכן מוסדות שונים מציבים נוהלים שונים. זו הסיבה שאין תשובה חד משמעית לשאלה "האם אפשר לבקר חולה הנוטה למות בהוספיס בית או במוסד"?

מה צריך לקחת בחשבון לגבי שוהים בהוספיס:

השוהה בהוספיס הוא חולה סופני. בין אם מדובר בחולה סרטן סופני או כל מחלה סופנית אחרת, מדובר באדם שחולה במחלה חשוכת מרפא, שהוא חלש ושהמערכת החיסונית שלו מוחלשת מאוד. לאור זאת, ולאור מהירות ההידבקות של נגיף הקורונה, מומלץ להמעיט במגע עם החולה. לטובת החולה, לטובת המבקר ולטובת הצוות המטפל.
כדאי להתרגל לשמור על קשר מרחוק. שיחה בטלפון – או יותר טוב, שיחת וידאו – מאפשרת לשמור על קשר אישי ובלתי אמצעי.

טיפול פליאטיבי על רקע התפרצות הקורונה

טיפול פליאטיבי תומך מתייחס לכל טיפול רפואי, סיעודי וסוציאלי שמטרתו הקלה על תסמינים הנובעים ממחלה קשה או מטיפולים מורכבים, וכל ייעודו, כפי שמעיד על כך שמו, זה לתמוך ככל שניתן על סבלו של החולה ושל בני משפחתו.

אם בעבר היה מדובר על כך שטיפול פליאטיבי ניתן רק לחולי סרטן במצב סופני, הרי שהיום כבר ברור שכל מי שסובל ממחלה קשה ומורכבת כמו: אי ספיקת לב, אי ספיקת כליות, מחלות ריאה כרוניות, ומחלות נוירולוגיות מורכבות, ונאלצים להתמודד עם המחלה והסבל כל הזמן על בסיס יומי – גם הם זקוקים לטיפול פליאטיבי.

בשל מורכבות המחלות הללו, ובעיקר במקרים של חולים הנוטים למות, יש צורך להתמודד עם כל רובד בחייו של המטופל. צוות המטפלים הפליאטיבי חייב להיות רב תחומי, כדי לאפשר טיפול אינטגרטיבי של: רופא, אחות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגי ועוד.

אתגרים פליאטיביים בטיפול בחולי קורונה קשים

בשנה האחרונה הסתבר שיש לבדוק גם נושא של טיפול פליאטיבי על רקע התפרצות הקורונה כי חולים שנדבקו בקורונה וסבלו מתסמינים קשים עד כדי אשפוז, ולעיתים גם חוו חיבור למכשיר אקמו, מציגים תמונה קלינית של מחלה קשה וארוכה, הגורמת, גם אחרי ההחלמה והשחרור מבית החולים, לתסמינים קשים, לסבל רב, לחוסר תפקוד ועוד תופעות חדשות ולא מוכרות שגורמות לפחד, חרדה ואף דיכאון.

ישנם לא מעט אתגרים פליאטיביים בטיפול בחולי קורונה קשים. אך הצוותים העוסקים בתחום הרפואה התומכת – בהם רופאים ואחיות בעלי מומחיות בטיפול פליאטיבי, עובדים סוציאליים בעלי הכשרה ייעודית, פסיכולוגים ואנשי מקצוע נוספים – התבקשו ליישם את הידע שלהם במתן טיפול תומך לחולי קורונה.

את זאת הם התבקשו לעשות הן בתוככי בתי החולים (תוך כדי אשפוז, כשהטיפול ניתן בתנאים סטריליים כמו חליפות מגן ומסכות – שעלולות לתת הרגשה של ריחוק), וגם תוך כדי התמודדות עם חולים נוטים למות שנאלצים, בגלל תנאי המגפה, להיות מבודדים ולבד לקראת מותם, והן במרפאות למחלימים מקורונה שנפתחות ברחבי הארץ.

הצורך הגובר בטיפול פליאטיבי על רקע התפרצות הקורונה

בגלל אופי המגפה, מקדמי ההדבקה, הסגרים וכל אותם מושגים שהופכים להיות שגורים בפי כל, נוצרו גם אתגרים לא פשוטים להמשך מתן טיפול פליאטיבי בבית ובקהילה לחולים קשים וכרוניים. אלה, לא רק שבגלל מחלתם הפכו להיות חולים בסיכון גבוה להידבקות, ונוצר צורך לטפל בהם מתוך התחשבות, תשומת לב ושמירה קפדנית על כללי הסגרים והגבלות התנועה;

הם גם סבלו מכך שהיו קשיים בהגעה לבתים, במתן הטיפול וכד'. הצוותים הפליאטיביים ראויים להערכה על המאמצים לשמור על שגרה טיפולית.

הצורך הגובר בטיפול פליאטיבי על רקע התפרצות הקורונה מצביע על כך שחשוב לעודד אנשי מקצוע לפנות לתחום מלא החמלה הזה.

עמותת ״הוספיס גליל עליון״

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס. ההוספיס הוקם בשנת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב. ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה. עמותת ״הוספיס גליל עליון״

מאמרים נוספים

כל תרומה תתקבל בברכה

אודות הוספיס גליל עליון

ע״ש ננסי קרוליין ז״ל

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס.

הוספיס גליל עליון הוקם בשנתת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב.
ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

יד ביד הוספיס

עמותת ״הוספיס גליל עליון״

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס. ההוספיס הוקם בשנת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב. ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה. עמותת ״הוספיס גליל עליון״