הוספיס גליל עליון

מהי רפואה פליאטיבית?

אנשים רבים מכירים את המילה “פליאטיבי” בהקשר של טיפול פליאטיבי, טיפול הניתן בדרך כלל כחלק משירותי הוספיס לחולים סופניים.
טיפול פליאטיבי הוא טיפול תומך, ולפי ההגדרה של משרד הבריאות הוא חלק מגישה טיפולית שנועדה לשפר את איכות החיים של חולים ובני משפחותיהם בהתמודדות עם מחלות חשוכות מרפא.
רפואה פליאטיבית הוגדרה כענף התמחות העומד בזכות עצמו בבריטניה בשנת 1987, ומאז גם במדינות רבות נוספות. באיחוד האירופי לדוגמה הוחלט פה אחד כי רפואה פליאטיבית צריכה להיכלל בתכנית לימודי הרפואה, הן של סטודנטים והן של מתמחים, מאחר וליבת העבודה הכרוכה בסוג כזה של רפואה שונה במעט מאשר ענפי רפואה אחרים. רופאים פליאטיבים עובדים עם מטופלים הסובלים ממחלות חשוכות מרפא, שהן גם אקטיביות וגם מתפתחות, והן נמצאות כבר בשלבים מתקדמים. במצב כזה האבחנה היא שהזמן הולך וקצר ואין מרפא; כלומר הגדרת העבודה של הרופא משתנה. לכן הלמידה הרפואית צריכה להיות שונה וייחודית וזו הסיבה שהיא כוללת גם את הנושא של סדציה פליאטיבית.

מהי סדציה פליאטיבית?

עיקרו של טיפול פליאטיבי הוא למנוע מהחולה במחלה חשוכת מרפא או מהחולה הנוטה למות סבל בכל רובד אפשרי; בין אם זה סבל ברובד הפיזי – כמו כאבים, בחילות, קשיי נשימה ועוד, סבל ברובד הנפשי – כמו חרדות, דכאון, פחדים ועוד, סבל ברובד החברתי כמו כאב הלב על ההשפעה הניכרת שיש למחלה על בני המשפחה ועוד או סבל רוחני כמו ערעור אמונות – למשל אנשים דתיים שלא מבינים למה דווקא הם, ועוד.
לעיתים אין ברירה, ועל מנת להקל על סבל מכל סוג וכאשר אין אמצעים אחרים שעובדים יש צורך להוריד את רמת העירנות – את ההכרה של החולה – על מנת לרכך מעט את המודעות שלו למצבו, בתקוה שהסדציה תוכל להקל עליו.
סדציה פליאטיבית נעשית באמצעות טיפול תרופתי שניתן על ידי רופא המתמחה ברפואה פליאטיבית ויודע איך לעקוף עד כמה שניתן את הדיסוננס שנוצר בין רמת הסבל והרצון להקל מצד אחד, והצורך של האדם הנוטה למות להיות מודע למצבו ולאפשר לו להיפרד מחייו בכבוד, מצד שני..