מחלת האלצהיימר היא מחלה פרוגרסיבית שמתפתחת לאט ומתחזקת בהדרגה, בדרך כלל על פני תקופה של מספר שנים. היא משפיעה על הזיכרון, החשיבה, השפה, יכולת פתרון הבעיות, ואפילו על האישיות והתנועה, ככל שהיא מתקדמת. בזמן שלא כולם יחוו את אותם סימפטומים, והמחלה יכולה להתקדם בקצב שונה עבור כל אדם, כן יש מסלול דומה שרוב האנשים יעברו ככל שהמחלה מתקדמת. ההתפתחות האופיינית של מחלת האלצהיימר עשויה להתפרק לשלושה, חמישה או שבעה שלבים. כיום, עדיין איו טיפול מונע למחלה, אך טיפול פליאטיבי של הוספיס יכול להקל בצורה מסוימת על החולים.
אלצהיימר שלבים סופיים
- שלב 1: ללא פגיעה
בשלב הראשון, לאדם עם מחלת אלצהיימר אין פגיעה בזיכרון ולא סימפטומים מובהקים של דמנציה. בשלב זה, מחלת האלצהיימר אינה ניתנת לגילוי. שלב זה נקרא לעתים גם "ללא ירידה קוגניטיבית". - שלב שני: ירידה קוגניטיבית קלה מאוד
בשלב זה, אדם עם מחלת אלצהיימר מתחיל לחוות אובדן זיכרון המנקשר לעיתים קרובות להזדקנות. הוא עשוי לשכוח איפה הוא השאיר את מפתחות המכונית או את התיק שלו. בדרך כלל הרופאים ובני המשפחה אינם שמים לב לתסמינים אלו. - שלב שלישי: ירידה קוגניטיבית קלה
אנשים בשלב זה חווים אובדן זיכרון גדול, כמו גם קושי קל במיקוד ובריכוז. תסמינים אלו עשויים לגרום לירידה בביצועי העבודה עבור אלו שעדיין עובדים, ואלו שאינם עובדים עשויים לחוות ירידה בביצועים במשימות משק הבית הרגילות, כגון ניקיון או תשלום חשבונות. הם עלולים ללכת לאיבוד, או להתאמץ כדי למצוא את המילים הנכונות. בשלב השלישי, שכחה מוגברת וביצועים ירודים עשויים לעורר את תשומת הלב של בני המשפחה. משך הזמן הממוצע של השלב השלישי, כשמדברים על אלצהיימר שלבים סופיים, הוא כ- 7 שנים לפני תחילת הדמנציה.
בשלושת השלבים הראשונים המצוינים לעיל, זה לא נחשב כי לאדם יש דמנציה. עם זאת, בשלב הרביעי זה משתנה, והאדם מאובחן עם דמנציה בשלב מוקדם.
- שלב רביעי: ירידה קוגניטיבית מתונה
השלב הרביעי כולל את מה שמכונה בשפה קלינית: "שלב מוקדם של דמנציה". אדם עם דמנציה בשלב מוקדם (בשלב הרביעי של מודל "אלצהיימר שלבים סופיים") יחווה שכחה מוגברת ולעיתים קרובות ישכח את האירועים האחרונים, כמו גם קושי בריכוז, קושי בפתרון בעיות, וקושי בניהול כספים. הוא עשוי להיות מאותגר בעת נסיעה לאזורים לא מוכרים לבד, ולהתקשות בביצוע משימות מורכבות, או בארגון וביטוי מחשבות. אנשים בשלב הרביעי עשויים גם לחיות בהכחשה על אובדן הזיכרון והתסמינים האחרים, וככל שקשה להם יותר להיות בחברה, כך הם עשויים להתחיל לסגת מלהשתתף באירועים עם משפחה וחברים. בשלב הרביעי, ספק שירותי בריאות יכול לזהות בקלות ירידה קוגניטיבית בבדיקה וראיון עם המטופל. משך הזמן הממוצע של השלב הרביעי הוא כשנתיים. - שלב 5: ירידה קוגניטיבית חמורה
ליקויי זיכרון משמעותיים מתחילים בשלב 5, ואנשים בשלב זה של המחלה עשויים לדרוש סיוע עם פעילויות של חיי היומיום, כגון רחצה, הלבשה, הכנת ארוחות וכו'. בעיות הזיכרון בשלב זה הן קשות, כאשר אנשים שוכחים לעתים קרובות פיסות מידע בולטות המשפיעות על חיי היומיום שלהם – כגון כתובת הבית או מספר הטלפון שלהם. הם לא יוכלו לזהות היכן הם נמצאים (כיוון למקום) או באיזו שעה ביום (כיוון לזמן). שלב 5 נמשך, בממוצע, שנה וחצי. בשלב זה ניתן להתחיל לחשוב על טיפול פליאטיבי. - שלב 6: ירידה קוגניטיבית חמורה
ידוע גם בשם דמנציה בינונית. שלב 6 מציין תקופה שבה אדם זקוק לסיוע משמעותי לביצוע פעילויות יום-יומיות. לאנשים בשלב זה יש זיכרון קטן מאד של האירועים האחרונים, והם שוכחים את שמותיהם של חברים קרובים או בני משפחה. לאנשים רבים בשלב 6 יש זיכרון מוגבל מחייהם הקודמים וגם קושי להשלים בהצלחה משימות של מיומנויות קוגניטיביות כגון לספור לאחור מ 10. אנשים בשלב 6 עשויים גם לחוות חוסר שליטה בשלפוחית השתן, ויכולת הדיבור נפגעת לעיתים קרובות. שינויים משמעותיים באישיות עשויים גם להיות מורגשים בשלב זה, כי אנשים עלולים לסבול מאשליות, מחרדה או עצבנות. שלב זה נמשך בממוצע כשנתיים וחצי. - שלב שביעי: ירידה קוגניטיבית חמורה ביותר
ידוע גם בשם דמנציה מאוחרת. שלב 7 הוא השלב האחרון בהתקדמות מחלת האלצהיימר. בשלב זה, רוב האנשים איבדו את יכולתם לדבר או לתקשר, והם מטופלים בבית חולים, הוספיס בית, או כל סוג טיפול אחר הכולל השגחה צמודה. לעתים קרובות הם זקוקים לעזרה עם רוב הפעילות שלהם, כולל טואלטיקה, אכילה, הלבשה, רחצה, ופעילויות יומיומיות אחרות, מסביב לשעון. מכיוון שאנשים בשלב 7 מאבדים לעיתים קרובות את היכולות הקוגניטיביות ואת המוטוריקה, הם אינם מסוגלים ללכת, או דורשים סיוע משמעותי בכך. שלב זה נמשך בממוצע שנתיים וחצי.
אלצהיימר תוחלת חיים
מחלת האלצהיימר היא מחלה פרוגרסיבית, המחמירה בהדרגה על פני תקופה של 4 עד 20 שנים. בממוצע, לעומת זאת, רוב האנשים חיים בין ארבע לשמונה שנים לאחר האבחון. ההתקדמות של המחלה עשויה להיות שונה עבור כל אדם, אבל בני משפחה ומטפלים צריכים להכיר את השלבים האופייניים המתרחשים במהלך ההתקדמות. זוהי דרך מאתגרת הן לאדם עם מחלת האלצהיימר והן לאלה שאוהבים אותו, אבל הידיעה למה צריך לצפות יכולה לעזור כדי להקל על המתח ועל אי הוודאות.