הוספיס לחולי טרשת נפוצה

מהי טרשת נפוצה (MS)? 

הרבה אנשים לא יודעים בדיוק מהי טרשת נפוצה. זו מחלה אוטואימונית כרונית, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית, וגורמת למגוון תסמינים הנובעים מחולשת שרירים, ספסטיות ועייפות, שיכולים להשפיע על ניידות, ראייה וקוגניציה. חולי טרשת נפוצה רבים יכולים לחיות עם המחלה במשך עשרות שנים, בעוד שחלקם עשויים לחוות צורה אגרסיבית יותר של המחלה, עלולה להתקדם לנקודה שבה טיפול מרפא אינו אופציה עוד. במקרים אלה, טיפול בהוספיס יכול לספק תמיכה, נוחות חיונית ואיכות חיים בשלבים האחרונים של המסע.

מהו הטיפול לטרשת נפוצה?

• תרופות – יש תרופות שיכולות לעזור להאט את התקדמות המחלה על ידי הפחתת דלקות ונזק למערכת העצבים המרכזית. טיפולים אלה פועלים על ידי מיקוד מערכת החיסון, האחראית להתקפה על מעטפת המיאלין שגורמת לטרשת נפוצה. הן כוללות אינטרפרון בטא, גלאטירמר אצטט וטריפלונומיד.
• טיפול סימפטומטי – חלק מהתרופות יכולות לסייע בניהול הסימפטומים של טרשת נפוצה, כגון עייפות, ספסטיות וחוסר תפקוד שלפוחית ​​השתן והמעיים. הן כוללות מרפי שרירים, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות לשליטה בשלפוחית ​​השתן.
• פיזיותרפיה – יכולה להיות חלק חיוני בטיפול בטרשת נפוצה, ועוזרת למטופלים לשמור על ניידות, שיווי משקל וחוזק שרירים. פיזיותרפיה עשויה לכלול תרגילים, מתיחות וטכניקות אחרות שיכולות לעזור לשפר את טווחי התנועה ולהפחית את הסיכון לנפילות.
• ריפוי בעיסוק – יכול לעזור לחולים להסתגל לשינויים ביכולות הפיזיות שלהם ולשמור על עצמאות בחיי היומיום. זה עשוי לכלול הכשרה בפעילויות חיי היומיום, כגון הלבשה, טיפוח ובישול, כמו גם שינויים בסביבה הביתית כדי להפוך אותה לנגישה יותר.
• טיפולים אלטרנטיביים ומשלימים – חלק מחולי טרשת נפוצה עשויים לבחור גם בטיפולים אלטרנטיביים ומשלימים, כגון דיקור, עיסוי או תוספי צמחים. למרות שיש מחקר מוגבל על היעילות של טיפולים אלה בטרשת נפוצה, 

מה היתרונות של טיפול בהוספיס ביתי?

טיפול בהוספיס ביתי לחולי טרשת נפוצה מציע מגוון יתרונות. בראש ובראשונה הוא מאפשר למטופלים לקבל טיפול ותמיכה מיוחדים בבית, כשהם מוקפים ביקיריהם. טיפול בהוספיס ביתי מציע גם גמישות ואוטונומיה רבה יותר, ומאפשר למטופלים לשמור על השגרה וההעדפות שלהם ככל האפשר.

מגוון השירותים הניתנים על ידי טיפול בהוספיס ביתי יכול לענות על כל הצרכים שיש לחולה בטרשת נפוצה:

• ניטור וניהול מערך קבלת התרופות הן למחלה, והן לסימפטומים;
• מתן טיפולי עזר כגון ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועוד;
• סיוע בפעילויות היומיומיות;
• תמיכה רגשית;
• שיתוף פעולה, ייעוץ, הנחייה ותמיכה בבני המשפחה;
• תמיכה רוחנית ומשאבים אחרים כדי לעזור למטופלים ולמשפחותיהם להתמודד עם האתגרים הרגשיים והרוחניים של מחלה מסכנת חיים.