החוק קובע כי על מנת לתת טיפול רפואי המטופל עצמו צריך להסכים לטיפול, משום שהוא זה שאחראי על גופו.
אך מה קורה במצב בו הוא אינו מסוגל לקבל החלטות רפואיות בכוחות עצמו?
ייפוי כח רפואי
סעיף 16 לחוק זכויות החולה קובע כי מטופל רשאי למנות מיופה כוח שיהיה מוסמך לקבל החלטות רפואיות עבורו.
מינוי מיופה כוח מראש מיועד בדרך כלל למצב עתידי, למקרה ש…. בדרך כלל אנשים לא נוטים לחתום על ייפוי כוח רפואי כך סתם,
אלא ם יש מצבים עתידיים שאפשר כבר לצפות אותם כמו במקרים של מחלות כרוניות בשלבים מתקדמים,
במקרים המסתמנים ליקויים קוגניטיביים, דמנציה, אלצהיימר וכמובן במקרים בהם מאובחן האדם במחלת הסרטן.
חתימה על ייפוי כוח רפואי בזמן נותנת לחולה הסופני את הזכות להחליט על חייו, על גופו ועל צורת מותו.
בניגוד למצבים קשים באירועים פתאומיים, כמו תאונה, שבץ מוחי ועוד, בהם לא ניתן להתכונן, הרי שכאשר אדם מגיע למשל למצב שבו הוא כבר מקבל טיפול תומך בחולי סרטן,
או למצב שיש לאשפז אותו במוסד סיעודי – אך הוא עדיין צלול – ייפוי כוח מעניק לו אפשרות להחליט מה הוא מעדיף,
ואיך הוא רוצה שימשיכו לטפל בו כשיגיע הרגע בו הוא לא יהיה מסוגל להביע את דעתו או להסביר את רצונותיו.
ייפוי כוח רפואי מאפשר לאדם לתת למיופה הכוח היכולת לתת הנחיות והסכמות לטיפולים רפואיים, או הימנעות מטיפולים רפואיים,
כאשר הוא כבר אינו מסוגל – בגלל היעדר יכולת שכלית, נפשית או גופנית – אך הוא עדיין במצב של סבל משמעותי.
מה מגדירים בטופס ייפוי כח רפואי?
בטופס של ייפוי הכוח אדם יכול להגדיר כל דבר שעבורו ייחשב סבל משמעותי ובהתאם,
לתת הנחיות מפורטות כיצד לנהוג. מיופה הכוח מטעמו יוכל לבטא אותם עבורו וכמובן לחתום בשמו על המסמכים הרפואיים המתאימים.
חולה שחותם על ייפוי כוח יכול להחליט מה הוא מאשר:
- שמיופה הכוח יוכל לקבל כל החלטה בדבר טיפול רפואי מאריך ימים או אי-טיפול רפואי מאריך ימים;
- שמיופה הכוח יוכל לחתום רק על הסכמה למתן טיפול רפואי חריג מאריך ימים אך אינו רשאי להחליט על הימנעות מטיפול.
בקצרה
אדם שנמצא בשלב בו הוא מקבל טיפול תומך בחולי סרטן, חולה מחלה כרונית, או נמצא כבר במצב סיעודי קשה,
כדאי שבני המשפחה ואנשי הצוות המטפלים בו יעודדו אותו לחתום על ייפוי כוח רפואי מתאים כדי לוודא שבסיכומו של המסע הוא זה שקיבל את ההחלטה על חייו ועל מותו.