ליצור זיכרונות: רעיונות ליצירת מורשת מתמשכת עבור חולים סופניים

יצירת זיכרונות והשארת מורשת יכולים להיות חשובים עבור חולים סופניים העומדים בפני סוף המסע שלהם. זו הזדמנות להתבוננות עצמית והחלטה מה חשוב להשאיר לבני המשפחה אחרי שהם עוזבים. זיכרונות אלו יכולים לשמש מקור לנחמה והשראה למי שנשאר מאחור, ולהבטיח שחייו של האדם יזכרו בצורה חיובית ומשמעותית, ושהשפעתם על העולם תיזכר.

איך לעודד חולה סרטן ליצירת מורשת?

אפשר להציע לו מספר רעיונות כמו:

  • לכתוב מכתב או יומן: לעודד את החולה הנוטה למות לבטא את מחשבותיו ורגשותיו במילים על ידי כתיבת מכתב או יומן. זו יכולה להיות דרך עבורו להביע את אהבתו והערכתו לחבריו ולמשפחתו, ולשתף את ההרהורים וההבנות שלו על החיים. המכתבים או היומן יכולים לשמש תזכורת מתמשכת לאהבתו ולחוכמתו לדורות הבאים.
  • להקליט הודעת וידאו: הטכנולוגיה מאפשרת כיום להקליט הודעות וידאו שניתן יהיה לצפות ולהוקיר על ידי יקיריהם בעתיד. עודדו את האדם להקליט הודעה, לשתף את המחשבות, הזיכרונות והאיחולים שלו לאלה שהוא משאיר מאחור.
  • לכתוב סיפורי מחלה: האפשרות של החולה הסופני לכתוב את סיפור המחלה שלו יכול להיות כלי רב עוצמה. באמצעות שיתוף חוויותיהם, חולים יכולים לעזור לאחרים להבין איך זה לחיות עם מחלה קשה ולספק השראה ותקווה.
  • ליצור ספר זיכרון: ספר זיכרון יכול לשמש ייצוג חזותי של חייו של אדם, עם תמונות, מכתבים ופריטים אישיים אחרים שמספרים את סיפורו. זה מאפשר לאסוף פריטים משמעותיים שיעזרו  להרכיב את הספר בצורה המשקפת את אישיותו ומסע חייו של החולה הסופני.
  • לתכנן טיול או אירוע מיוחד: במידה וזה מתאפשר מבחינת מצבו הרפואי של חולה הסרטן, אפשר לתכנן טיול או אירוע מיוחד שיספקו לאדם ולקרובים לו חוויה בלתי נשכחת, וליצור זיכרון משותף. 
  • להשאיר מתנה ייחודית וספציפית: אפשר לעודד את האדם להשאיר מתנה ליקיריו; מתנה המשקפת את אישיותו וערכיו. זה יכול להיות תכשיט, פריט מיוחד או תרומה למטרה שאכפת להם ממנה. המתנה יכולה לשמש תזכורת מתמשכת לאהבתו ולנדיבותו של האדם.

כשמציעים רעיונות ליצירת מורשת, נשאלת השאלה מה אומרים לחולה סופני. כי הרי ברור שזו יוזמה לצורך סגירת מעגל, שנעשית כחלק מהליווי לסוף הדרך. מה שחשוב הוא להיות אמפתי, מלא חמלה ומכבד כאשר באים אליו עם ההצעות. לא להכביד, לא לדחוף יותר מדי ובודאי לא לאלץ שום דבר. יצירת זכרונות למורשת מתמשכת צריכה לשקף את רצונו והחלטתו הבלעדית של החולה הנוטה למות.

מאמרים נוספים

כל תרומה תתקבל בברכה

אודות הוספיס גליל עליון

ע״ש ננסי קרוליין ז״ל

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס.

הוספיס גליל עליון הוקם בשנתת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב.
ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

יד ביד הוספיס

עמותת ״הוספיס גליל עליון״

“אתם לא לבד”, זהו המוטו של הוספיס גליל עליון, ואלו הן גם מילות ההרגעה הראשונות אותן שומעים אנשים החולים במחלה סופנית ובני משפחותיהם בפגישתם הראשונה עם צוות ההוספיס. ההוספיס הוקם בשנת 1994 על ידי פרופסור ננסי קרוליין, ילידת בוסטון ארה״ב. ננסי הייתה רופאה פנימאית אשר התמחתה ברפואת חירום, עלתה לארץ בשנת 1977 והייתה למנהלת הרפואית של ״מגן דוד אדום״ עד שנת 1982. בשנה זו יצאה לשליחות בה ניהלה שירותי חירום בעזרת רופאים מוטסים באפריקה. עמותת ״הוספיס גליל עליון״