חוק זכויות החולה, כשמו כן הוא. זהו חוק שמטרתו לקבוע את זכויותיו של כל אדם בישראל המבקש טיפול רפואי תוך כדי הגנה על כבודו ועל פרטיותו. זהו חוק הומני שבא להגדיר את זכותו הבסיסית של כל אדם ואדם בישראל לקבלת עזרה רפואית.
אפשר למצוא בחוק אזכורים לדברים שאמורים להיות מובנים מאליהם כמו:
- הזכות לקבלת טיפול רפואי
- איסור הפליה מטעמי דת, גזע, מין, לאום, מוצא, נטיה מינית או גיל בקבלת הטיפול.
זכותו של האדם לא רק לקבלת טיפול רפואי, זכותו של החולה לקבל טיפול רפואי נאות הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית והן מבחינת היחס האנושי. אלא שבמצב של מערכת הבריאות בישראל, החולים ובני משפחותיהם נתקלים פעמים רבות בקשיים רבים במימוש זכות זאת. אך חשוב לזכור שלפחות בארץ, בניגוד למדינות אחרות, יש לפחות חוק המגדיר מסגרת שראוי לשאוף אליה.
החוק גם מתייחס לשמירה על פרטיות האדם בכך שהוא שמגדיר את נושא השמירה על סודיות רפואית.
חוק זכויות החולה בישראל מגדיר גם את נושא מינוי בא כוח למטופל, והרחבה של הנושא מופיעה באופן מפורט בחוק אחר שנחקק בארץ – חוק החולה הנוטה למות – שבא להסדיר באופן ספציפי את זכויותיו האנושיות של החולה הסופני. במצב כזה נושא מינוי בא כוח הינו מהותי. חוק החולה הנוטה למות מגדיר גם את המסגרת של מתן טיפול מקל כלומר את הנושא של הזכות לקבל טיפול פליאטיבי בישראל בכלל ושירותי הוספיס בפרט ללא תשלום.
מהם שירותי הוספיס?
אלו שירותים הניתנים לחולים שהוגדרו על ידי מערכת הבריאות כחולים סופניים, והם זכאים למערכת תמיכה בכל הכיוונים: הרפואי, הפיזי, הרגשי-פסיכולוגי (ואלו הזקוקים לתמיכה רוחנית זכאים לקבל גם אותה).
שירותי הוספיס יכולים להינתן גם בבית. זאת על מנת לאפשר לאותם חולים לסיים את חייהם בכבוד, לקבל את הטיפול המגיע להם בעיקר לקראת מותם בביתם בסביבה המוכרת להם ובסביבת בני המשפחה.
חוק זכויות החולה הוא חוק שמכבד את ישראל ואת תושביה והלוואי שימולא כלשונו. חוק החולה הנוטה למות אף הוא חוק שמכבד את הארץ ואת תושביה. חשוב שכולם יהיו מודעים הן לחוקים והן לזכויות המגיעות להם כחלק מזכותו הבסיסית של כל אדם.
