שירותים אלו אינם רק מתן טיפולים רפואיים בבית; הם מהווים חלק מפילוסופיה של גישה טיפולית ששמה לה למטרה כמה שיותר להקל, לתמוך ולעזור לאדם הנוטה למות ולבני משפחתו.
הוספיס בית הפך עם השנים לאפשרות המועדפת על חולים סופניים; ישנם גם חולים סיעודיים שמעדיפים לקבל טיפול בבית, כשמצבם מידרדר. כי כששואלים אנשים מה היו מעדיפים שיקרה אם היו יכולים לבחור את רגע מותם, התשובה היא בדרך כלל "ללכת לישון בערב במיטה שלי ופשוט לא לקום בבוקר". שהמוות יהיה בשקט ובשלווה. החולה הנוטה למות יודע בברור שימיו ספורים, והדרך הקרובה ביותר למילוי משאלה שכזאת היא להעביר את התקופה האחרונה בימיו בבית, במיטתו ועד כמה שניתן בלי לסבול.
מהם היתרונות של הוספיס בית?
- מאפשר סביבה מוכרת לחולה הנוטה למות;
- מאפשר טיפול פליאטיבי פרטני;
- מאפשר גישה טיפולית הוליסטית במלוא מובן המילה – טיפול פיזי, מנטלי, רגשי ורוחני;
- מאפשר לכבד את המשאלות האישיות של החולה הסופני;
- מאפשר תמיכה ועזרה בבני המשפחה הנמצאים במצב קשה של פרידה;
- מאפשר שיפור באיכות החיים לקראת המוות;
- מאפשר למות בכבוד.
במה מתבטאות זכויות חולה סיעודי?
אדם שהפך לחולה סיעודי אחרי פרישה או לפני גיל הפרישה, בין אם עקב אירוע פתאומי כמו שבץ מוחי או מחלה סופנית כמו סרטן, בין אם הוא סובל מהידרדרות קוגניטיבית כמו אלצהיימר ועוד, נזקק למערך שירותים רחב ותמיכה ברמה היומיומית.
הגופים שעוזרים ותומכים בו כחלק מזכויות חולה סיעודי הם:
- המוסד לביטוח לאומי – באמצעות קצבאות וגמלאות לפי קריטריונים הנדרשים כמו לדוגמה מבחן ADL ועוד;
- משרד הבריאות – על ידי מתן סיוע ברכישת אביזרים וציוד רפואי, ולעתים גם סיוע במימון התאמת בית למצב החולה;
- קופות החולים – על ידי טיפול, סיוע ועזרה במסגרת היחידות להמשך טיפול בית. רוב קופות החולים מפעילות גם יחידה להוספיס בית
- שירותי הרווחה – באמצעות סיוע המתבטא בטיפולים פסיכולוגיים, סיוע כלכלי לנזקקים ועוד.
לסיכום
חולים סופניים רבים בוחרים כיום למות בביתם בכבוד. לטפל ולהכיל את החולה הנוטה למות זו אינה משימה פשוטה כלל וכלל, ושירותי הוספיס בית התפתחו בדיוק כדי לענות על הצרכים הנדרשים כחלק מהזכויות הניתנות לחולים סופניים וסיעודיים בשלבים מתקדמים של המחלה.
כפי שנאמר זו אפשרות שרבים האנשים ברחבי העולם בוחרים בה כ"רע במיעוטו." במצב הקשה ביותר.
