שלבי ההתמודדות עם המוות – ההכנות לקראת מוות שמתקרב במקרה של חולה סופני הנוטה למות, שלא כמו במקרה של מוות פתאומי כתוצאה מתאונה וכד', כוללות התמודדות לאורך זמן לקראת מוות, מה שיכול להיות מפחיד.
ישנן גישות שונות בעולם המתארות את
שלבי התמודדות עם המוות. כל תרבות מגדירה את השלבים בצורה קצת אחרת, כל תיאוריה מתארת אותם מעט שונה. אך ישנם 5 שלבים המתוארים כמעט בכל גישה:
אלו השלבים של התמודדות עם המוות
1.הכחשה – גם כאשר הרופא מספר
לחולה ולבני משפחתו שלא ניתן כבר לעשות כלום שיעזור בריפוי המחלה ממנה הוא סובל, עולה מחשבה שאולי זו טעות, שהבדיקות לא נכונות, שהאבחון אינו מדויק.
ואז מגיעות מחשבות כמו: "אני צעיר/ה מדי", "אני עדיין לא מוכן/מוכנה למות", "יש לי עוד הרבה דברים לעשות כאן". שלב ההכחשה נובע פעמים רבות ממצב השוק בו נמצא החולה.
2.כעס – כעס יכול לנבוע מגורמים רבים אך רבים מתארים תחושה של "ברקס" פתאומי שהחולה חווה בחיים בגלל האבחנה והמוות המתקרב.
כולם יודעים שהם הולכים למות; זהו הרי הדבר הבטוח ביותר בחייו של כל בן תמותה. אך הכעס מגיע כשיש משהו רשמי, שהודיע שהוא מתקרב. פעמים רבות תגיע השאלה: "למה אני?" "למה עכשיו?"
עם הרגשה של חוסר שליטה וחוסר אונים בחיים מבחינת האפשרות לשנות את המצב. לעיתים כעס נותן איזושהי תחושה, אפילו פיזית, של כוח בגוף שמתמודד כל יום עם ההיחלשות שלו.
3.התמקחות –
חולה במחלה סופנית, גם אם הוא לא אדם מאמין או אדם דתי, יגיע למצב של התמקחות עם האל, הבורא או היקום – כל אחד על פי תפיסתו.
זה השלב שמגיע כאשר הכעס, שיכול ללכת ולבוא, מתחלף בסוג של רגש חיובי כי ההתמקחות יכולה לתת תחושה שעדיין יש תקווה במידה ש….
4.דיכאון – ככל שהזמן עובר והמצב אינו משתפר, הכאבים הפיזיים הם לעיתים קרובות קשים מנשוא. ואיזושהי הבנה, שאכן המסע מגיע לקיצו, מתחילה לחלחל, עלול להופיע דיכאון.
5.קבלה – כאשר הגוף מתעייף מהמחלה, והאחיזה של החולה
הנוטה למות בחיים מתחילה להיות רפה, הוא נמצא ברמה מסוימת של כניעה ואפשר לעיתים לראות סימנים של קבלת הדין על ידי החולה.
קבלה נותנת מקום לאפשרות לסגור עניינים בלתי פתורים עם בני משפחה ועם אנשים אחרים, לשתף בסיפורים, לחלוק רגשות ופחדים ואף להתחיל ולהיפרד מהסביבה הקרובה.
